בולוג בטלוויזיה
ניקי ורד-בר
תכירו את בולוג. בולוג הוא ישראלי. הוא מאוד ישראלי. לפעמים הוא מרגיז וערמומי, לעתים קרובות נתעב וצבוע, אבל גם, למה לא, נחמד ורגיש. אנחנו נגלה אותו במצבים שונים ותראו שאתם מכירים אותו...מעניין לצפות מה קורה כשמצלמת טלוויזיה עומדת במקום כל שהוא, לכבוד אירוע כל שהוא. אם מדובר בכתבה על התפטרות חבר כנסת, או על בעיות האלימות אצל הנוער, או כל נושא אחר, כל פעם מגלים את אותו התסריט:
עדשת מצלמת הטלוויזיה תופסת את האיש המרואיין, אבל, מאוד מהר, מבחינים מאחריו את בולוג, בולוג עליז, בולוג שמתרומם על קצה אצבעות רגליו על מנת שיראו אותו טוב יותר.
היום, מראיינים שר על ההחלטות האחרונות שהתקבלו במשרדו:
(זה בדרך כלל הנושא.)
- בוודאי! אנחנו עושים כל מה שאפשר על מנת לייצב את מצב היריבויות ואת הניגודים בינינו...
(זו בדרך כלל התשובה.)
באותו הזמן, בולוג לא עוזב את שטח עדשת המצלמה. אנשים אחרים מתאספים לידו, דוחפים אותו, כולם מאוד רוצים להיכנס בתוך הטלוויזיה, להראות, ובעיקר לשמוע את ברכות החבר'ה:
- ראינו אותך בחדשות אתמול...
התהילה! יש רגעים בחיים שלא היינו רוצים לפספס לעולם! לכן, בולוג מתרומם עוד קצת, כמה שיכול, שיראו אותו כמה שאפשר. מה אם המחזה הזה מתרחש בשידור חי? חבר של בולוג מזהה אותו על המסך ומיד מתקשר אליו:
- נהדר, אתה על המסך! זוז קצת ימינה שיראו אותך יותר...
פניו של בולוג נוצצות. הסוללרי דבוק על אוזניו, הוא זז כמה צעדים, ומביט במצלמה: בצד השני, החבר שלו מסתכל עליו. אז, הוא מרים את ידו ומנפנף בה כדי לעשות "הלו"...
למחרת, אותו הדבר. הפעם אין הרבה אנשים ואולם הכנסת מספיק רחב כדי לקלוט פרספקטיבה טובה. בולוג מחליט לשחק את האדיש ומשיג איזה מבט של כלום. הוא מדביק על פניו מראה בלתי-חשוב: בכלל לא איכפת לו מהטלוויזיה, אתה יודע, הוא עבר כל כך הרבה בחיים! בנוסף, הוא איש חשוב, וחשוב לו שידעו כמה הוא חשוב...
אבל מה קורה? איש אחד (שדומה באופן מפתיע לבולוג של אתמול) עומד מאחורי השר ותופס את כל המקום על המסך. בולוג מזדרז אל הטרדן ולוחש לו באוזניים משהוא כמו:
- אדוני, אתה מפריע, אנא, זוז קצת...
- מה, מה, מה? למה ? אני מפריע, אני ? מה אתה מתערב בכלל?
- בסדר, תעשה מה שאתה רוצה... בסך הכל, אתה הוא שנראה מגוחך...
- על מה אתה מדבר?
בולוג לא עונה. הוא רק מסתכל על החלק העליון של הגולגולת של האיש. מייד, האיש קופץ כמה מטרים לאחור, מת מדאגה. מחוץ לתחום המצלמות, הוא עובר עם ידו על ראשו כדי להבין מה לא תקין. שום דבר לא נראה יוצא דופן אך עליו להיות בטוח. הוא רץ לשירותים על מנת לבדוק, מול הראי, אם לא צצו לו פתאום אוזני ארנבת.
בולוג מאושר. אחד: הוא סילק את האיש המפריע. שתיים: הוא עשה זאת עם סמכות. ושלוש: כל המחזה הזה נערך מאחורי השר המרואיין, ולבטח, הוא, בולוג, יראה שוב בטלוויזיה הערב.
- תגיד, אתה מישהו חשוב בכנסת... יגידו לו.
בולוג מתהלך כבר בגאווה, מתרחק מהמצלמה, חוזר. הראיון טרם הסתיים, לכן הוא שומר על פניו את המבט האדיש, הולך עד סוף הפרוזדור, חוזר, נשאר - כאילו במקרה - בנוף קליטת התמונות, וכמו יו-יו, חוזר למשבצת ההתחלה והולך שוב...
לא רק בתחום הפוליטי נראה את בולוג על המסך. כל הזדמנות היא טובה: הפגנה ברחוב, תאונה, מאורע... איפה שיש מצלמה, נראה את בולוג.
* או עם השובתים או עם המתנגדים לממשלה או עם שאר העולם...
דף הבית